מה קורה כאשר הנצרות אינה רק מאמינה - אלא חיה?
לפני ש"נצרות גרידא" הפכה לאחד הספרים הנוצריים המשפיעים ביותר של המאה העשרים, מחברה היה גיור בעל כורחו - מבריק, פצוע, ספקן ומתנגד לאלוהים. ק. ס. לואיס לא הגיע לאמונה בקלות, וגם לא קיבל אותה בסנטימנטליות. הוא טען בדרכו אל האמונה, התנגד לה בתוקף, ולבסוף נכנע למה שכינה פעם "הגיור המדוכדך והבעל כורחו ביותר בכל אנגליה".
ספר זה מתחיל שם.
"נצרות גרידא, חיה במלואה" מזמין את הקוראים למסע בן 40 יום שמביא את רעיונותיו של לואיס לציות יומיומי. בהתבסס על חייו המוקדמים, מאבקיו האינטלקטואליים, הפסדים אישיים, שידורי מלחמה וכתבים מתמשכים, ספר דת זה אינו רק מסביר את הנצרות - הוא מכשיר את הקורא לנהוג בה.
קוראים רבים מעריצים את "נצרות גרידא" אך מתקשים ליישם אותה. חלקם מוצאים אותה עמוקה אך מופשטת. אחרים משבחים את בהירותה תוך שהם מייחלים שהיא תדבר בצורה ישירה יותר על לחצי החיים המודרניים. ספר דת זה מגיב למתחים ארוכי הטווח הללו על ידי עשיית מה שלואיס עצמו האמין שאמונה חייבת לעשות לעבור מהיגיון לפעולה, משכנוע לאופי.
כל יום משלב
- רגע ביוגרפי מחייו של לואיס
- תובנה מרכזית שנלקחה מ"נצרות גרידא" וכתבים קשורים
- ה